המייסד של Oaktree Capital Management, הווארד מארקס, יצר לעצמו מנהג אשר הוא נוהג בו מאז 1990. מדי חודש- חודשיים, הווארד מארקס מפרסם "תזכיר" ללקוחות פירמת ניהול הנכסים שלו- Oaktree, בו הוא מנסה להעביר לקהל הקוראים את נקודת המבט שלו בנוגע לסוגיות מסוימות בעולם ההשקעות, ניהול הנכסים וסביבת ההשקעות הרלוונטית.
בשבוע שעבר, פרסם הווארד מארקס את התזכיר האחרון שלו תחת הכותרת "The Illusion Of Knowledge"- "האשליה של הידע". ה"תזכיר", אשר משתרע על פני כ 15 עמודים, מתחיל בפסקה הזו- "אני מביע את חוסר העניין שלי בתחזיות מאקרו כלכליות כמעט מאז שהתחלתי לכתוב את התזכירים שלי, החל מ"ערך התחזיות", או "מאיפה כל הגשם הזה בא" בפברואר 1993. במהלך השנים שחלפו מאז, הסברתי באריכות מדוע אינני מעוניין בתחזיות – הבאתי כמה מהציטוטים האהובים עלי, ככותרות עבור הסעיפים שלהלן – אך מעולם לא הקדשתי תזכיר שלם להסביר מדוע כל כך קשה ליצור תחזיות מאקרו מועילות. אז הנה זה."
בהמשך המסמך, המייסד של Oaktree מונה מספר טיעונים, ביניהם הוכחות מניסיון העבר וציטוטים מגדולי אנשי המדע והמקצוע בתחום ההשקעות על מנת לבסס את עמדתו, אך לדעתנו, הטיעון החזק ביותר הינו הטיעון הלוגי, כפי שהוזכר במסמך:
"כדי לייצר דבר שימושי – בין אם מדובר בתעשייה, באקדמיה או אפילו באומנויות – נדרש תהליך יעיל אשר מסוגל להמיר את התשומות הנדרשות לתפוקה הרצויה. הבעיה המרכזית ביצירת תחזיות, היא שאני לא חושב שניתן לייצר תהליך שמסוגל להפוך באופן עקבי את המספר הגדול של המשתנים הקשורים לכלכלות ולשווקים הפיננסיים (התשומות) לתחזית מאקרו שימושית (התפוקה)…
הנה מה שכתב ניאל פרגוסון בחוות הדעת של בלומברג ב-17 ביולי: חשבו לרגע על מה שאנחנו שואלים במרומז כשאנחנו מציגים את השאלה: האם האינפלציה הגיעה לשיאה? אנחנו לא רק שואלים על ההיצע והביקוש ל-94,000 סחורות, יצרנים ושירותים שונים. אנחנו גם שואלים על התוואי העתידי של הריבית שיקבע הפד', שלמרות המדיניות המנומקת של "הכוונה קדימה" – רחוק מלהיות ודאי. אנחנו שואלים כמה זמן יתחזק כוחו של הדולר, שכן הוא שומר, כרגע, על מחירי הסחורות המיובאות (לארה"ב), אבל זה לא נגמר כאן. במקביל, אנו שואלים במרומז כמה זמן תימשך המלחמה באוקראינה, שכן השיבוש שנגרם מאז פברואר על ידי הפלישה הרוסית החריף משמעותית את האינפלציה במחירי האנרגיה והמזון. אנו שואלים האם מדינות יצרניות נפט כמו ערב הסעודית יגיבו לבקשה של ממשלות המערב לשאוב יותר נפט גולמי. אנו שואלים גם מה תהיה ההשפעה של הווריאנט הבא של נגיף הקורונה. בהצלחה לאנליסט אשר ינסה לשקלל כל המשתנים הללו במודל שלו."
עוד מצטט הווארד מארקס את דבריו של וורן באפט, בפגישתו עמו בשנת 2016: "על מנת ליצור עניין בפיסת מידע כלשהיא, היא צריכה לעמוד בשני קריטריונים:
היא צריכה להיות חשובה, והיא צריכה להכיל ידע אמיתי."
• כמובן, השקפת המאקרו חשובה. בימים אלה נדמה שהמשקיעים נתלים בכל מילה של חזאים בנוגע לאירועי מאקרו. בניגוד לימים הראשונים שלי בעסק הזה, נראה שמאקרו זה הכל וניהול, פיתוח וצמיחה של עסקים נחשבות למעט יחסית.
• לעומת זאת, העתיד המאקרו כלכלי אינו ידוע, או לפחות כמעט אף אחד לא יכול לדעת עליו באופן עקבי יותר מאשר המוני המשקיעים, וזה מה שחשוב, בניסיון להשיג יתרון באמצעות ידע ולקבל החלטות השקעה נכונות. שמו של באפט נמצא בראש רשימת המשקיעים שהצליחו להתנער מתחזיות מאקרו, ולהתמקד בלמידה יותר מאחרים על "המיקרו": חברות, תעשיות וניירות ערך."
נשארנו אם כן, עם שאלה- מכיוון שלא ניתן לחזות את העתיד בכל הנוגע לשווקים והתפתחויות מאקרו כלכליות, איך ניתן לקבל החלטות מחושבות ונכונות ביחס לתיק הנכסים שלנו?
אנחנו ב Gefen Family Office מאמינים כי זו אחת הסיבות לכך שניהול הון באופן נכון זו סוגיה מורכבת אשר דורשת אנשי מקצוע, מחשבה מעמיקה, אסטרטגיה והתאמה אישית לכל תא משפחתי.
חלק מהכלים אשר אנחנו נדרש להשתמש בהם על מנת לגשר על חוסר היכולת לנבא את העתיד הם:
פיזור: לפזר את הביצים בין כמה סלים. הפיזור צריך לבוא לידי ביטוי ברמת השווקים, נכסי הבסיס המרכיבים את תיק הנכסים של המשקיע, מנהלי ההשקעות, מיקומים גאוגרפיים ועוד.
ניהול סיכונים מחושב: מכיוון שכל השקעה נעשית על חשבון העתיד, היא כרוכה בסיכון מסוים.
יחד עם זאת, התייחסות מקצועית ומעמיקה לגורמי המיקרו של ההשקעה וכן הסתכלות הוליסטית על כלל הרכב נכסי התיק של המשקיע, מאפשרים ליטול סיכונים מחושבים הרבה יותר.
השקעה באמצעות מנהלי השקעות מובילים: אם אנחנו כבר נדרשים ליטול סיכון מסוים בניהול תיק הנכסים שלנו (כמובן שסביבה האינפלציונית של היום, גם "ישיבה על מזומן" כרוכה בסיכון של שחיקת ערך הכסף), כדאי לכל הפחות להשקיע עם גופי השקעות ומנהלים מובילים, בעלי ניסיון, ידע, מקצועיות ויכולת אנליזה גבוהה.
